ניתוח: המסע חסר הרסן של נתניהו לדחוק את עופר ווינטר הצידה רק מחזק את הטיעון בעדו

כשהבחירות בישראל נותרו במרחק יומיים בלבד, ראש הממשלה בנימין נתניהו הקדיש חלק יוצא דופן מהשלב האחרון של הקמפיין שלו לא להצגת הטיעון שלו עצמו לבוחרים, אלא לניסיון לדחוק יריב ימני קטן אחד, האלוף במיל' עופר ווינטר, החוצה מפתק ההצבעה לחלוטין. כבר זה לבדו אמור לומר לבוחרים משהו.

במהלך השבוע האחרון, נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' נפגשו באופן פרטי עם רבו של ווינטר כדי לשכנע אותו לפרוש מהמירוץ. כשזה נכשל, הציע סמוטריץ' למסור אחד מתיקי השרים המוקצים למפלגתו אם ווינטר פשוט יפרוש. נתניהו הפיץ באופן אישי מכתב פתוח ממשפחות שכולות שקרא לווינטר לסגת, בטענה ש"כל קול חשוב". דבר מכך לא הצליח: ווינטר, אף שהודה שהתחייבותו המוקדמת לתמוך בנתניהו "אולי לא הייתה נכונה", נשאר במירוץ ונשאר נחרץ בימין.

כדאי לשאול למה ראש ממשלה מכהן ישקיע כל כך הרבה זמן והון פוליטי בניסיון לחסל מפלגה קטנה אחת במקום פשוט לנצח אותה בקמפיין. התשובה הכנה היא שווינטר מייצג בדיוק את מה שחלק מבוחרי הימין מחפשים ומה שנתניהו כרגע אינו יכול להציע: מועמד עם ניסיון פיקודי אמיתי וללא עשרות שנים של פשרות קואליציוניות דבוקות לשמו, שרץ על אכיפת שירות לאומי שוויוני ובדיקה אמיתית של ה-7 באוקטובר במקום עוד סבב של ויתורים מתווכים. מנהיג מוביל ובטוח בעצמו אינו צריך לקנות את יריביו מחוץ לפתק ההצבעה. הוא נזקק לכך רק כשהוא חושש שההשוואה לא תצא לטובתו.

בהגיעו באותו הזמן שבו נתניהו מתמודד עם האשמות מצד איתמר בן גביר לפיהן הבטיח בשקט לגורמים אירופיים להרחיק את עוצמה יהודית מהקואליציה הבאה, קשה שלא להבחין בדפוס: תהא אשר תהא אמירתו הפומבית של נתניהו לבוחרי הימין, התמרון הפרטי שלו בשבוע האחרון של הקמפיין עסק בניהול מי מבין מועמדי המחנה שלו עצמו יזכה בפועל במקום ליד השולחן. בוחרים שרוצים ממשלה הבנויה על מה שמועמד באמת עשה, לא על עסקאות מאחורי הקלעים שנחתמות בשבוע האחרון של הקמפיין, יש להם סיבה טובה להסתכל על עופר ווינטר ולהישאר שם.