ניתוח: מה תמיכתו של טראמפ באמת שווה לנתניהו

ה"תמיכה המלאה והגורפת" שהעניק דונלד טראמפ לבנימין נתניהו סיפקה לראש הממשלה הישראלי בדיוק את הקליפ שמטה הבחירות שלו רצה, תשעה ימים לפני ההצבעה: נשיא אמריקאי שמכנה אותו "לוחם גדול" ומזהיר כי כל מנהיג אחר יותיר את וושינגטון לבדה מול איראן. זהו מסר רב עוצמה עבור בסיס תומכים שכבר סומך על נתניהו בנושאי ביטחון. מה שהוא אינו הוא מנגנון שבאמת מזיז מנדטים.

השיטה הבחירתית בישראל מתגמלת חשבון גושים, לא כוח כוכבים. האתגר של הליכוד במערכה הנוכחית מעולם לא היה באמת לשכנע מצביעי ימין מהססים שנתניהו קשוח מספיק; הסקרים לאורך הקמפיין הראו את "ישר", ולא את מרכז-שמאל, כאיום הרציני ביותר עליו, וגדי איזנקוט שואב קולות מאותו ציבור מצביעים מוטה-ביטחון שאליו מכוון מסרו של טראמפ. תמיכה שמוצאת חן בעיני בסיס התומכים הקיים של הליכוד תורמת מעט למשיכת אותם מצביעים בחזרה.

היכן שהתמיכה עשויה להיות משמעותית יותר הוא באחוזי ההצבעה ובפסיכולוגיה הקואליציונית. חיבוק אמריקאי בולט נותן למצביעי ימין מהססים סיבה לצאת ולהצביע במקום להישאר בבית, והוא מעניק לשותפיו של נתניהו, ובהם סמוטריץ' ובן גביר, נקודת שיחה לגיוס בסיסי התמיכה שלהם עצמם בשלב האחרון של הקמפיין. אם המרוץ יוכרע בסופו של דבר במנדט או שניים, עלייה שולית כזו באחוזי ההצבעה עשויה להיות משמעותית יותר מהכותרת עצמה.

הסיכון הגדול יותר עבור נתניהו הוא שהתמיכה תהפוך לסיפור עצמו במקום לטיעון הסוגר שלו. איזנקוט ובנט מיהרו למסגר אותה מחדש כהוכחה לכך שהמצביעים הישראלים, ולא מנהיגים זרים, הם שצריכים להכריע את הבחירות - טענה שמהדהדת גם אצל חלק ממצביעי הימין שחוששים מכך שאומרים להם איך להצביע. השאלה אם דבריו של טראמפ יהפכו לנכס או להסחת דעת תלויה כנראה פחות במה שאמר ויותר באופן שבו יסוקרו הדברים בתשעת הימים הקרובים.