בכפר איבל א-סקי שבדרום לבנון, הנסיגה הקרבה של כוחות השלום של האו"ם מורגשת פחות כתזוזה גיאופוליטית ויותר כאיום כלכלי ישיר, כך דיווח The Times of Israel. מארק דיאב, בן 59, בעל חנות שפרנסתה תלויה בעסקים מול כוח הביניים של האו"ם בלבנון (יוניפי"ל), אמר כי הקשר עמוק הרבה יותר ממסחר גרידא. "יוניפי"ל זה לא רק עסקים, בשבילנו זו משפחה," אמר, וציין כי אחותו נישאה לחייל שמירת שלום וכיום היא מתגוררת בספרד.
המנדט של יוניפי"ל אמור להסתיים ב-31 בדצמבר 2026. הכוח שימש כחיץ באזור מאז הפלישה הישראלית ללבנון ב-1978, והתרחב משמעותית לאחר מלחמת לבנון השנייה ב-2006 כדי לסייע ביישום החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, שקראה לפירוק נשקם של ארגוני הטרור ולפינוי כוחות חמושים מדרום לבנון.
ראש המועצה המקומית של איבל א-סקי, ג'ורג' רחאל, תיאר את ההשפעה של כוחות השמירה כמשתרעת הרבה מעבר לביטחון בלבד. "הם הותירו רושם חיובי בלב של כל אחד, קודם כול דרך הביטחון, ואז הכלכלה, הבריאות, התמיכה בבתי הספר ובחולים," אמר, והוסיף כי הוא חושש מהתזמון של הנסיגה לנוכח המתיחות האזורית המתמשכת. עם כ-7,500 אנשי צוות מכמעט 50 מדינות וכ-400 עובדים מקומיים, יוניפי"ל תיפקד, במילותיו של דובר לשעבר של הארגון, אנדראה טננטי, כ"מעסיק והגורם הכלכלי השני בגודלו בדרום לבנון, אחרי המדינה הלבנונית עצמה."
עבור ח'אלד נהרה, בן 48, שותף בבעלות על בית מלאכה המייצר מוצרים מותאמים אישית עבור כוחות השמירה, הנסיגה פירושה סוף פעילות שהעסיקה עובדים מקומיים במשך 15 ו-20 שנה. "יש אנשים שעובדים כאן כבר 15, 20 שנה," אמר, משפט שמבטא עד כמה כלכלת הכפר הייתה קשורה בטבורה לנוכחות צבאית זרה שרוב התושבים מעולם לא ציפו לאבד.
